זו אולי אחת השאלות המעניינות ביותר שעוד לא באמת מצאנו לה תשובה.
נניח שאחד העובדים השתמש בכלי AI כדי לבצע בשעתיים עבודה שבעבר הייתה לוקחת חמש שעות. מה אמור לקרות בשלוש השעות שהתפנו?
אפשרות אחת היא פשוט לתת לו עוד עבודה. אחרי הכול, אם העובדים יכולים להספיק יותר באותו זמן, טבעי שהארגון יצפה ליותר.
אבל גם כאן עולות שאלות.
האם העובדים הפכו ליעילים יותר, או שהגדרת התפקיד שלהם צריכה להשתנות? האם צריך לתכנן מחדש את היקף העבודה? האם אותם עובדים יכולים לקחת על עצמם תחומים נוספים? ואולי דווקא הזמן שהתפנה הוא הזדמנות להעביר עובדים ממשימות טכניות וחזרתיות לעבודה שדורשת חשיבה, אסטרטגיה ושיקול דעת אנושי?
ויש גם שאלה שפחות נוח לשאול: אם עובדים מצליחים באופן קבוע לסיים את כל מה שמצופה מהם בחצי מהזמן, האם יש בארגון יותר כוח אדם ממה שנדרש?
אלה לא שאלות של טכנולוגיה, אלא של ניהול.
והן הופכות למורכבות במיוחד משום שברוב מקומות העבודה, גם אם העבודה הסתיימה מוקדם יותר, יום העבודה עצמו עדיין ממשיך להתקיים באותה מקשה של 8 שעות. עובדים שכירים לא יכולים פשוט לסיים את יום העבודה ארבע שעות קודם כי סיימו את המשימות שלהם.
כלומר, גם אם AI משנה את קצב העבודה, הוא לאו דווקא משנה את המסגרת שלה.